עם אוכל אפשר להגיע לרוגע, לפורקן מתחים, להתרפק על העבר, תרפיה של סיפוק, להיות מאושרים.

לצערי ישנם רק מעט אנשים בעלי אומץ לגשת למגירות של ביקורת העצמית בכדי להיות עסוקים בלתקן את עצמם להיות טובים ונכונים באמת עם כל העמל והקושי בלשנות את מידותיהם.

הדבר החשוב שהבנתי הוא שכל מלארדי הנוריונים שנמצאים לרשותי הם לא מועילים לי מאומה אם אין בי את הרצון להפעילם.

האם הבעיה היא שהילד סירב לבקשתי? או האם הבעיה היא שהילד לא ענה לי יפה?

האם נוכל לשלוט בעצמינו בזמן כעס ופגיעה ולחשוב על הסליחה שנצטרך לשטוח בפני האחר? צריך אומץ וגבורה רבה בכדי להשתמש במילה הזאת.

אין אהבה – אין צמיחה אין צמיחה – יש כמילה וחידלון יש כמילה וחידלון – יש זהות מפצה שהיא שלילית והנה יצרת אישיות שתזיק לחברה

לפתע, בן או בת הזוג מתחיל להיות עויין את האחר מה?! רק עבר שבוע ופתאום ישנם הרמת קול ומילים דוקרות והתחרטויות סמויות, מה קורה כאן?

לפני החתונה היתה הקשבה למטרת הקשבה רק בכדי להיות שם כאשר האחר ידבר. אבל אחרי החתונה אנשים טועים וחושבים שהשיחות הינם למטרת העברת מידע ולא להעברת רגשות עטופות במידע.