חיפוש :

הזיכרון והאוכל

"גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות" (הרבי מוורקה)

האוכל מקרב מאוד בין ההורים לילדים. מה נואלו ההורים אשר במטבחם המיקרוגל הוא המוצר הדומננטי במקום הבישול אשר מוליד ניחוח שמתבצר לו אי שם בנבכי הזיכרון.

ועוד טעות שהורים אלו מסוגלים לריב ולכעוס בגלל האוכל "תגמור את הצלחת!" במקום להשאיר זכרונות מקשרים ובונים  הם מותירים צלקות במקומות כל כך זמינים ומתוקים.

מה אפשר לעשות עם אוכל?

עם אוכל אפשר להגיע לרוגע, לפורקן מתחים, להתרפק על העבר, תרפיה של סיפוק, להיות מאושרים.

אנשים יחליפו ארצות ולא יחליפו את תפריט מאכלם אני מכיר אדם שהיגר לקנדה כבר מעל 25 שנה ועדיין אוכל ג'חנון כי הג'חנון זה הרגש להורים למשפחה שנמצאים כל כך רחוק בפועל אך קרוב בהרגשה.

זו הסיבה שבד"כ אחרי יום מתיש בעבודה אנחנו תמיד נתעסק במחשבה "מה אכין לי לאכול כשאגיע הבייתה או בדרך הבייתה"

ואם אין לי זכרונות ילדות מתוקים המקושרים לאוכל אז חלק גדול ממני במצוקה.

דוגמא קטנה:

רובנו אוהבים במבה.

מדוע? והלא היא מלוחה- מלכלכת- ומותירה ריח עז.

התשובה היא – שהמפגש עם במבה תמיד היה באופן של שמחה ורוגע (ימי הולדת מסיבות טיולים ו... לעולם לא הכריחו אותנו לגמור את הבמבה)

לכן תנסו אחרי ריב לאכול במבה ותראו איזה פלא בלון המחשבות השליליות מתכווץ ובעקבותיו גם הרגשות מתבהרים ורגועים.

בתאבון

 

טואול - בניית אתרים