חיפוש :

הגוף והנשמה.

הגוף והנשמה.

 

והאדם נברא, מגוף ונשמה.

שני יסודות אלו, לעולם לא יכולים לדור יחדיו בשלום,

שכן, כל אחד רוצה לשלוט.

כך שאם אין מלחמה, אחד שולט ואחד נישלט.

תפקידינו בעולם שהנשמה תשלוט והנישלט זה יהיה הגוף.

בקיצור שלעולם תשרור מלחמה, בין השניים.

והמלחמה, היא לעשות דברים, נגד הגוף ( נגד רצוני ).

 

מהו גוף ומהי נשמה ?

 

גוף 

  זה הרצונות לתענוגים החומריים, ללא שום הבחנה,

     בין טוב לרע, מותר או אסור.

  שונא דברים הקשורים לנשמה ( לחכמה ).

לדוגמא :

 לחשוב , ללמוד, לרחם, לדון לכף זכות, להתחשב בשני וכו' .

 

בדרך כלל האדם מתרץ : " אני לא אוהב ללמוד "!  והאמת היא שהוא לא אוהב לחשוב.

כך זה בחיים, כל דבר שקשה קצת וטעון מאמץ, האדם אומר :                          "אני לא אוהב ". במקום לאמר " אני לא יודע או יכול "

איזה בזבוז לראות אדם שהוא היקר בבריאה שאומר, אני לא אוהב לחשוב. דומה ממש לחתול קטן שאוהב לשחק.

 

איזה בזבוז לראות אדם מבוגר המעביר את זמנו במשחק מחבואים, תופסת, גולות או בדגירה על כורסתו בסלון ומוחו רץ עם הכדורגל שמולו במסך, בנו הקטן מעסיק את עצמו בשיעורי הבית והוא בכדורגל. בנו משחק מחבואים והוא עדיין בכדורגל.

איזה  בזבוז  !!!

 

 

וכן לרחם וכו'. אומרים :  " זה מגיע לו. אני לא שונא אותו, אני רק מחנך אותו וכו' "

ממש " מלאך " , דואג לזולת.

תתבונן טוב טוב ותשאל את עצמך, מנין הדחף החזק הזה,             ל... " עזור ולשקם " את הזולת.

ואז תראה איך היצר הרע מתחבא מאחריך עם מפוח ענק ומבעיר בך אש של נקמה מתוקה או אנוכיות עצומה.

ואתה פועל בשקר של ..." מטרה קדושה " 

כי מהות הגוף לא לרחם אלא זה מהות השכל רק ע"י התבוננות חשיבה אפשר להגיע לרחמים לשני.

 

נשמה

 זה הרצונות לדברים הרוחניים. השכלה, שלמות המידות, אצילות וכו'. דברים שלא קשורים כלל לחומר, לדברים שיש בהם ממשות.

ושונאת דברים שקשורים לגוף.

 

לדוגמה :

לאכול, לישון, ושאר תאוות למיניהם.

וזו הסיבה שאחרי שובע התאווה נשארת ריקנות.

 

ישנו משל ידוע.

 

הגוף משול לסוס והנשמה לרוכב.

בין הסוס לרוכב, ישנה מלחמת שילטון. לפיכך עשה האדם רסן ומושכות וע"י זה שולט הוא על סוסו ומכתיב את נתיב מסעו.

 הסוס : רצונו זה לאכל, לשתות, לקפץ, ולהתגלגל.

הרוכב : רצונו אך ורק להגיע למחוז חפצו.

הסוס : כפוף לרצונות בעליו.

הרוכב : אינו מתחשב כלל לתענוגי הסוס, אבל צריך הוא אותו.

ע"כ, מוכרח הוא לתת אוכל, שתיה, מנוחה.

לא מפאת התחשבות בו, אלא הכרח לקיומו. אבל, ברגע שיתחשב הרוכב ברצונות תענוגיו, לעולם לא יוכל להפיק תועלת מסוסו.

 

 

שאלה ???

האם האדם, אשר יסיר את הרסן והמושכות מסוסו , רוכב חופשי יהיה ?

אלא ההפך הוא הנכון.

לטיפשות יחשב, ולחלישות שליטה, כפוי ומשועבד וחסר אונים, כלפי סוסו.

 

כך גם האדם אשר יתן חופשיות לרצונותיו ותאוותיו,יותר מצרכיו ההכרחיים. סופו להשתעבד לגופו.

ותמיד משמיע קולות מסכנות "אני חייב לראות, חייב לטייל, חייב לעשות כך, או חייב לעשות אחרת, חייב חייב חייב ...

 

 

והמנהיג ( מוחו ), יהפוך למונהג.

 

כי המציאות מוכיחה !

 

האדם המזניח את כח ההתנגדות של מוחו,יוותר עם הזמן ללא שליטה ויהיה חסר אונים נגד עצמו. ובשלב מאוחר יותר, יגיע לגרוע יותר, לא יזהה כלל שנמצא הוא במלחמת שלטון.

לדוגמה :

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע מאלכוהול, אך אינם יכולים.

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע מעישון, אך אינם יכולים.

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע מכעס, אך אינם יכולים.

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע משקרים, אך אינם יכולים.

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע מנשים, אך אינם יכולים.

ישנם הרבה אנשים, הרוצים להימנע מאוכל מסוים, אך אינם יכולים. ישנם הרבה אנשים, הרוצים לבקש סליחה,(כמובן רק במקרים " נדירים " שזיהה את טעותו) אך אינם יכולים.

ועוד…

 

ועל זה הדרך ללמוד, לחסוך כסף, לשמור על סדר וניקיון, לחנך נכון, להיות מאופק, שלום בית, לשמור שבת, להניח תפילין וכו'.

 

ע"י הזנחת כח החשיבה, הזנחת המלחמה בתענוגים,

האדם כבר מכור,

ואין לו כח להתמודד נגד עצמו בצורה שיכלית טהורה.

והטבע הופך להרגל.

 והרגל זה, הרג  ל… ( אתה כהרוג לדבר, אין כח נגד, כדג מת –      עם הזרם ).

 

הלזה יקרא  " חופשי "?

 

 

 

מצאתי לנכון להוסיף גם את מאמר "המצבה שלי" אשר ביכולתו לחולל שינויים אצל פקוחי עיניים.

 

המצבה שלי.

 

רבינו האר''י שיבח את המנהג לבנות מצבה ביום השביעי. כיון שלפני היום השביעי נמצאת שם הקליפה כל שבעת ימים, ומסתלקת רק ביום השביעי, שאז כל שבעת המקיפים נמצאים. ואם בונים מצבה לפני היום השביעי, הקליפה נאחזת שם ולא יוצאת משם לעולם.

 

ואחרי היום השביעי גם לא טוב, כי הנפש רוצה להיכנס, ואם היא נכנסת גם הקליפה רוצה להיכנס. אז כשבונים את המצבה כאילו אומרים לקליפה: היזהרו, אל תתקרבו לכאן, זה מקום שלנו, פה קבור יהודי פלוני אלמוני, ואז אין להם רשות להיכנס לשם.

 

אך אם ישאירו את הקבר ללא שום מצבה, השם ישמור, תבוא הקליפה ותשרה שם ותצער את הנפטר. לכן, כדי לסלק מעליו את הקליפה, בונים את הציון (המצבה), וגם מכיוון שהנפש הנשארת תמיד בקבר - יושבת על גבי המצבה.

 

אבל אם כתוב שקרים על המצבה מה יקרה אז?

יהיה יותר גרוע,מפני שידונו אותו בשמיים לפי התארים וה"פוזה".

אז למען לא יהיה "בלאגן", הבאנו כאן מבחר דוגמאות למצבות:

אנא בחר את המאפיינת אותך ביותר.

רק הערה קטנה-השתדל לא לשקר.

 

*       פה קבור _________בן_______ העניו באדם.

*       פה קבור _________בן_______ שדיבר אמת כל ימיו ולא שיקר מעולם.

*       פה קבור _________בן_______ שמעולם לא כעס.

*       פה קבור _________בן_______ שמעולם לא התגאה.

*       פה קבור _________בן_______ שמעולם לא רימה.

*       פה קבור _________בן_______ שהיה תמיד סבלני למשפחתו.

*       פה קבור _________בן_______ שמעולם לא התחצף להוריו וכבדם.

*       פה קבור _________בן_______ שתמיד היה עוזר בבית גם כשהיה עייף.

 

הערה:- באם ונתקלת בקשיים

בהתאמה, אולי כדי שתנסה להתאים את עצמך למצבה, מאשר להתאים את המצבה לעצמך,

להלן מספר דוגמאות:

 

*       פה קבור _________בן_______ שלא ויתר ומת גבר.

*       פה קבור_________ בן ______  שבגד באשתו ולא נתפס.

*       פה קבור_________ בן_______ שהיה מנבל את פיו, אבל בטוח בלי כוונה.

*       פה קבור _________בן_______ שהחליף אלף עבודות, כי יצר הרע שלו היה חוצפן.

*       פה קבור _________בן_______ שהרביץ לאשתו למטרת חינוך.

*       פה קבור _________בן_______ שנכשל בחינוך ילדיו.

*       פה קבור _________בן_______ שהיה אומר לאנשים את האמת בפנים ומעליבם.

*       פה קבור _________בן_______ שבטוח יבוא בגלגול.

 

ואם גם אלו לא עזרו, אז מה שנשאר לומר זה שאל את   א  ש  ת  ך  !!! בטוח יש ביכולתה לסגנן משהו המאפיין אותך ולא יצטרכו חלילה לשקר.

נ"ב: עצתי היא סגנון כזה:

·       פה קבור _________בן_______ שהצליח להשתנות במהלך חייו והיה ...

 

 

טואול - בניית אתרים