חיפוש :

המחנך והתלמיד וכל מה שבינהם

 

" השעון "

המורה מורה לתלמידיו יום יום "אסור לאחר אסור לאחר ...

יום אחד המורה ... איחר !!!

מנסה הוא להכנס בסילודין לביה"ס פניו עוטות  משקפיי שמש כהות ולחייו מוסתרות בצווארון גבוה

צועד הוא בחשש לכיוון הפתח ו...תלמידו שוקי  עומד מלפניו כאשר אצבעו מורה על שעונו ומכה בו קלות.

המורה מיד " אה... שוקי  תראה  אה... היה לי... היתי ... הלכתי... כנס לכיתה !!!... למה אתה בחוץ!!!... וכו'

שוקי  שלא הבין מאומה עונה למורה" המורה תראה אבא קנה לי שעון חדש לא יכלתי להתאפק ולחכות בכיתה אז חיכיתי לך בפתח להראות לך.

המורה – אופס !!!

החקירה

לעולם הגישה היא נגזרת, תוצר של הקשר.

הקשר -  הינו הפרשנות מתפיסת  עולם אינדיווידואלית של המפרש

גישה בריאה תהיה רק אם ההקשר רחב המאופיינים בו צדדים הומניים, נקודות זכות וכד'

לעולם לפני שנייצר גישה עלינו לוודא היטב האם ההקשר ברור ? שלא חלילה יתחיל מונולוג או "שיחת חרשים"

בסיפור " השעון " רואים את גישת "התקפה המצטדקת"  של המורה.

ובחר בגישה זו  מפני ההקשר "האיחור העגום" שעלה בידיו שלכאורה סותר את תורתו שלו.

אם ההקשר היה מתפרש כהנפת דגל שלום היתה גישתו של המורה נינוחה חייכנית ובעלת הערכה יותר!

 

האם אפשרי להשאר עם אותו הקשר ברם לשנות גישה ? 

התשובה היא כן ! 

לדוגמא: העובד איחר לעבודה המעביד מחייך כלפי חוץ וחותר תחתיו לפטרו

פרשנותו של המעביד זולגת כלפי חובה אך כדי למנוע "התנגחוית" מיותרות מחליט הלה לנהוג בגישה "הומנית ומתחשבת"

עלינו להבין שלמרות שההקשר והגישה הולכות משולבות יחד התיקון שלהם יבוא בנפרד

ההקשר הינו עבודה פנימית , לדון לכף זכות, לסלק עוגנים ("לא רציונלי ולא במקרה"...של דן אריאלי) רשמים מהתת מודע (שלבי הגדילה ע"פ זיגמונד פרויד) ועוד

לדוגמא: אם לא נבין את הכאב של השני  100% לא נוכל להגיב בגישה נכונה 100%

אדם הישכיל יותר ויביט בקשת רחבה יותר על מניעיי הטריגרים של האחר יוכל לשנות את פרשנותו המולידה גישה שלילית לפרשנות מבינה עדינה ומתחשבת.

 

 

 

התלמיד, שונה במקצת מהבן.

 אצל הבן יש רגש כלפי אביו.

אצל התלמיד יש מתח1 ורצון הניצוח, כלפי המחנך.

 

Ë     הרגש, אצל הבן, הוא הגורם לו להפנים דברי אביו ( בתנאי      שלא כהה רגש זה ע"י  " חוכמתו " של האב. עיין לעייל חינוך הילדים ).

Ë     אצל התלמיד, הכבוד שיכבד את המחנך,  הוא הגורם לו להפנים דבריו.

וכבוד זה, ירכש ע"י :

 

א.       שהמחנך ידבר איתו בגובה העיניים, כאילו הוא בגילו, רק           שהוא יותר חזק, חכם ומוכשר הימנו.

לעומת זאת, אם תדבר איתו מגבוה, לא רק שלא יקשיב לך,

אלא גם יזלזל בך.

    ב.      שהתלמיד יאהב את מחנכו. ברור הדבר שאהבה זו,

         הדדית היא.

תלמיד שלא יאהב את מחנכו,

לא ילמד !!!

וקרוב המחנך לגזל.

 

 

על המחנך להתאמץ, כדי שתלמידיו יאהבוהו.

מכת חיבה יוצרת קשר של קירוב לבבות.

וההנהגה זו מפיגה את המתח 1

רצון הניצוח.

קיים, כאשר חושבים שאפשר לנצח.

זהוא טבעו של האדם, לנצח את הכל.

( אך חשוב מאוד מאוד לדעת ולזכור, אין מידה זו נובעת

מפאת רוע לב ).

ברגע שיבין התלמיד, שאי אפשר לנצח את המחנך, יכנע אליו,

ורצון אחר יכנן בליבו – הרצון לאהוב2 כיוון שישנה הנאה גדולה להיות קרוב ואהוב של החזק, המכבד אותי ( וזהו גם יסוד לשלום בית ).

 

וזאת עושים ע"י עמידה איתנית אחר מוצא פיך.

 

וכל שאר הלימודים ( של איך להתמודד ) ושיטות, שונות ומשונות

כדי להצליח בחינוך, לא שווים לקליפת השום, אם אין אהבה בין המורה לתלמיד.

וזאת אפילו אם תהיה פרופסור גאון לענייני חינוך.

להקנות מידע, אולי תצליח .

אך לחנכו, להקנות לו ערכים, לעולם לא .

______________________________________________________

1.       כששורר מתח, פירושו ששוררת מלחמה פנימית.

וכשיש מלחמה בניכם, פירושו שאתה המחנך, אתה הוא האוייב.

2.       ידוע שיהונתן בן שאול, היה לוחם גדול {שמואל א, יד } והכיר את דוד המע"ה, הרבה לפני שניצח את גוליית ( היה המנגן של שאול אביו ). ברם רק אחר נצחון גולית, הבין יהונתן שחזק הוא ממנו, ואהבו.      ככתוב " ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו "                                                                                                                   .                                                                             {שמואל א, יח }

 

הוספתי כאן את המתכון לבניית תלמידים  באיכות גבוהה מאוד

אני מאמין שאם כולנו ניקח מודל זה נזכה להקים דור ישרים מבורך אשר אין ספק שנהיה באמת אור לגויים!

השלבים בעיצוב התלמיד

מודל : יהודים בני מלכים

עיצוב התנהגות הינו אחד הדברים שעלינו לעבוד בהדרגה אצל הילד

כל התנהגות שהילד יקנה בצעירותו תושרש ואף תנתב את עתידו ולאורך זמן במונחים של תכלית חיים.

תפקידינו המורים לא רק להעביר מידע כי אם בנוסף להקים דור אחר, דור טוב יותר ,"דור ישרים יבורך " . כשמתבוננים בראיה חזונית נגלית אל מול עיננו תמונה של תלמיד מכובד, ממושמע, מנומס, עדין בנפשו, אפוף מידות טובות המתובלות ביראת שמיים וכו'

זאת אי אפשר להשיג באחת כי אם בזריעת שנים לכן תהליך בנייה זה מחוייב להתחיל מכתה א' כאשר כל שנה ושנה יהוו כנדבך על נדבך אצל הילד (מיותר לציין שכל מורה יצטרך לסגל לעצמו מידות טרומיות תחילה לפני שיעבירם לילד אלמלא כך תטורש דרכו. על כן הרווח כפול)

ישנם חמישה שלבים בהתפתחות האדם (זיגמונד פרוייד) ואף בהתפתחות תלמיד ישנם שלבים בעלי קווים מאוד דומים לפי חוזקם מפאת סדר קידמתם באדם דהיינו השלב הראשון – השלב האוראלי שבו הפה האיבר הדומיננטי לכן נעצב אצל הילד את צורת ביטויי הפה וכן על זאת הדרך

1   כתה א=  השלב הראשון בחיי הילד הינו השלב האוראלי  -– 

·       המורים והמורות יחנכו  לדיבור  בטון מכובד ומנומס,(וימגרו  ביטויים פסולים כגון: נו, כבר, לא בא לי ) הברות כתיקונן – {כאזהרת הגמ' שַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעָל, עָל ( ב"ב, כא.)}

ומאידך המורים ידברו עם התלמיד בצורה מכובדת אף אם מגיע לו עונש או גערת מוסר הכל יעשה בצורה מכובדת – תם עידן הצרחות אין צורך בו

כללו של דבר המורים הינם מכובדים כל פניה מהתלמיד אליהם יעשה בטון של בקשה ולא של דרישה.

·       המורים יחנכו לקדושת ביהכ"ס ( אופן הדיבור בלחש, הליכה איטית, צורת הישיבה  המכובדת. "בבית ה' נהלך ברגש" וכו') פעם בשבוע אפשר לקיים שם פעילות ואפילו של 10 דקות רק כדי להטמיע מסר זה.

·       קדושת הסידור שלא חלילה יהיה סידורי בעל אוזניים או דפים תלושים וכו' ( ישנם תלמידים אשר "חידשו" סידור ותלשו את דפי התפילה וכעת יש ביידם " סידור כיס" )

·       קדושת הגוף ציצית, והנהגה בבית הכסא ( מטילים מים רק באסלה כאשר הקרש מורם ( ילדים בגיל זה מטילים מימיהם ברצפת השירותים. . והקרש, מאן דכר שמיה!!! ילד בכתה א' מסוגל להבין זאת אם מסבירים זאת!)

2     כתה ב'  = השלב האנלי –

·       ההכנעה, קבלת רשות:  לדיבור, לקימה ההצבעה ככלי תקשורתי וכו'

·       ביהכ"ס דיבור חול ודיבור קודש

·        

3    כיתה ג = השלב הפאלי - הארגון

שמירה על סדר:

1.    בכתב- מסודר רווחים וקרי

2.    סביבי – תיקים עומדים ליד השולחן ולא מושלכים, שולחן מסודר  שירותים נקיים

3.    באוכל-לעיסה בצד שכותבים בו , בפה סגור, בני מלכים

4.    אצלנו לא צועקים במסדרון

4     כיתה ד = שלב החביון -  החמלה

לפתח את הרגש כלפי השני, ההומניות, הרצון להטיב, אהבת ישראל

להתחלק בפרוסה. (מה קורה כשיש ארוחת חטיפים בכתה ולא מספיק לכולם, לחנך= לדאוג לשני)

לפתח את הרצון לעזור לכווולם

 

5    כתה ז=   שלב הגניטאלי – החינוך לאיפוק-

יבוא ע"י להטיב לשני על חשבוני, להפסיד בכדי שהשני ינצח (לחיזוק התקשורת)

אדם חזק דואג לעצמו אבל אדם היותר חזק זה הנותן מעצמו לשני

אחדות קבוצתית לעודד חיבור קבוצתי ולגנות פירוד

 

כיוון שהקו המנחה את האדם הינו ע"פ הנאה שמשיג לכן מודל עיצוב זה יתבצע ע"י הענקת פרסים, פרגונים, תעודות הערכה ואפילו הערה טובה וכו'

תלמיד שלא נהג כשורה יפסיד ולא ירוויח

דהיינו-

יפסיד = סיור, טיול, פרס, הערה טובה, השתתפות  במשחק וכו'

ירוויח= צעקות, פגיעה רגשית, עונש, מרמור וכו'

ילד שגודל בנחת ישדר נחת ( אפשר להעניש גם בנחת!!!)

 

אושרי דביר ( מתוך ספר מידת המידות)

 

טואול - בניית אתרים